יום שישי, 16 בנובמבר 2018

סגנונות וזרמים שונים בעולם האייקידו מאת עידו בלום


אַייקִיקָאי אייקידו - 合気会
זהו ארגון הגג המרכזי של האייקידו, אשר בראשו עומדים בני משפחתו של מייסד האייקידו מוֹרִיהֵיי אוּאֵשִיבָּה, המכונה אוֹ-סֵנְסֶיי. ארגון האייקיקאי נוסד על ידי קישוֹמָארוּ אואשיבה, בנו של או-סנסי, בחסות פדרציית האייקידו הבינלאומית בשנות ה40. כיום עומד בראשו (מכונה בתואר "דוֹשוּ") נכדו של או-סנסיי – מוֹרִיטֵרוּ אואשיבה. הדוג`ו המרכזי ("הוֹמְבּוּ דוג`ו") נמצא בטוקיו. זהו סגנון האייקידו הנפוץ ביותר ומכונה לעיתים "אוּאֵשִיבָּה אייקידו", אם כי למעשה לא מדובר בסגנון אחיד אלא כאמור בארגון גג אשר תחתיו מצויים מורים המלמדים בגישות שונות, בדגשים אחרים ובסגנונות רבים. האייקידו של או-סנסיי עבר שינויים והתפתחויות במהלך חייו. בכפוף להסתייגות כאמור, ניתן לומר באופן כללי כי אייקיקאי אייקידו מאופיין בעיקרו בתנועות גדולות וזורמות,  תוך דגש על  תוכנית לימודים סטנדרטית ודגש מועט על אימון בכלי נשק.

יוֹשינְקָאן אייקידו -養神館合気道
בית הספר לאייקידו שהוקם על ידי גוֹזוֹ שִיוֹדָה, תלמידו של או-סנסי,  ב1955.  הטכניקות של יושניקאן אייקידו משקפות מאוד את אימוניו של שיודה באייקי-בּוּדוֹ בקוֹבּוּקָאן דוג`ו של מוריהיי אואשיבה לפני המלחמה. סגנון זה מכונה לעיתים "הסגנון הקשה", משום שהוא התוצאה של התקופה המפרכת שבילה שיודה בלימודיו אצל אואשיבה. תוכנית האימונים הבסיסית מוגדרת בצורה ברורה וטכניקות רבות מתורגלות באופן דומה לקַאטָה, בעיקר בשלבים הראשונים. הפדרציה הבינלאומית של יושינקאי אייקידו הוקמה ב1990.  ביושניקאן קיימות כ-150 טכניקות אשר מתורגלות שוב ושוב ומאפשרות לתלמידים לשלוט בטכניקות הנותרות (כ3000 סה"כ).

שִינְשִין טוֹאִיטְסוּ אייקידו - 心身統一合気道
אייקידו עם גוף ונפש מתואמים.  מכונה גם קי נוֹ קֵנקיוּקָאי  - אגודת הקי (
Ki Society), או קי אייקידו. זהו שמו של בית הספר שהוקם באופן רשמי על ידי קוֹיצ`י טוֹהֵיי, תלמידו של או-סנסי, ב1974, המדגיש את מושג הקי וכולל סדרת תרגילים וטכניקות נשימה לפיתוח הקי, בשילוב עם טכניקות אייקידו רכות וזורמות. גישה זו מחדדת את ראיית האייקידו כדרך ללמוד כיצד להיות אחד עם היקום באמצעות עקרון הקי של "תודעה/נפש מניעה את הגוף" ויישום עקרונות הקי בחיי היומיום. הרעיון הוא שידיעה נכונה של מצב התודעה/נפש, מאפשרת להתמודד עם בעיות שלפנינו. 

טוֹמיקי אייקידו (שוֹדוֹקאן אייקידו) - 富木合気道   
סגנון אייקידו שפותח על ידי קֶנג`י טומיקי, פרופסור לחינוך  גופני באוניברסיטת וואסֵדה, שלמד לראשונה ממוריהיי אואשיבה ב1926.  למרות שתכנית הלימודים השיטתית והלוגית שטומיקי פיתח היא למעשה החידוש העיקרי שלו, פעמים רבות מתמקדים בעיקר בהוספה של תחרויות לאייקידו כאלמנט השנוי ביותר במחלוקת. טומיקי בנה את האייקידו שלו לפי מודל הג`ודו של ג`יגורו קאנו מייסד הג`ודו והתכוון להביא לקבלתו לתוך מערכת החינוך היפנית וכספורט בתחרויות בינלאומיות.  פיתוח התחרות נעשה בעיקר באוניברסיטת וואסדה ב1953 כאשר טומיקי החל לערוך נסיונות עם חברי מועדון הג`ודו. ב1958 הוכר מועדון האייקידו של אוניברסיטת וואסדה באופן רשמי ע"י הנהלת האוניבסיטה, בתנאי  שיערכו תחרויות בין-אוניברסיטאיות.  השיטה המוקדמת ביותר של תחרויות, טוֹשוּ  ראנדורי, הייתה דומה לג`ודו, כאשר שני המתחרים משתמשים בטכניקות הגנה והתקפה במטרה לבצע טכניקות אייקידו כהלכה. כיום השיטה התחרותית העיקרית היא טאנטוֹ ראנדורי, כאשר מתחרה אחד חמוש בסכין-דמה אשר מוחלף לאחר מחצית של דקה וחצי או שתי דקות.  ניתן לזכות בנקודות  בהתקפת סכין מוצלחת או בביצוע של טכניקת אייקידו.  בנוסף לכך קיימות תחרויות תצוגת קאטה. 

סֵידוֹקאן אייקידו - 誠道館合気道
סגנון של אייקידו שנוסד בארה"ב על ידי רודריק קוֹבַּאיַאשי ב1981. קיימת השפעה ניכרת של העקרונות והטכניקות של שינשין טוֹאיטסוּ אייקידו של קוֹיצ`י טוֹהֵיי.  קנג`י המילה "סֵי" משמעותו "אמת עמוקה" ואחד העקרונות המרכזיים של סידוקאן היא בחינה אמיתית של טכניקות ופילוסופיה ועידון האמנות להתאמתה לחיים המודרנים. התנועות נוטות להיות קצרות וחסכוניות.

קוֹקִיקָאי אייקידו - 光気会合気道                                  
ארגון שהוקם בארה"ב ב1986 ע"י שוּגִ`י מַארוּיַאמָה.  מארויאמה החל להתאמן ב1955 אצל קויצ`י טוהיי ולאחר מכן אצל מוריהיי אואשיבה. ב1966 הוא הוזמן לארה"ב ע"י אגודת הקרטה והג`ודו של אוהיו. כאשר הגיע לארה"ב, הוא התרשם שהאופן בו היה רגיל ליישם את טכניקות האייקידו לא פעל בארה"ב בצורה יעילה כפי שהיה רגיל ביפן. מארויאמה שמר על העקרון של או-סנסי של שימוש בכוח מינימלי בלבד אך יישום עקרון זה נעשה בטכניקות העונות על המציאות של טכניקות לחימה מודרניות בלא נשק. קוקיקאי אייקידו מאופיין בהתקפות ריאליסטיות וממוקדות, ותגובות זורמות אשר באמצעות תזמון וקצב מוציאות את היריב משיווי משקלו לחלוטין לפני ביצוע טכניקת הטלה.

אִיוַואמָה-ריוּ אייקידו (איוואמה שִינְשִין אַייקי שוּרֵן קָאי)岩間神信合気修練会
בעבר היה זה סגנון משנה שהשתייך למעשה לאייקיקאי. איוואמה-ריו אייקידו היה מונח בלתי רשמי המתייחס לאייקידו שלומד באיוואמה ע"י מוֹריהִירוֹ סָאיְטוֹ, אחד התלמידים הקרובים ביותר של מוריהיי אואשיבה. לאחר מותו של מוריהירו סאיטו באמצע שנת 2002, החליף אותו בנו - היטוהירו סאיטו ובסוף 2003 החליט על פרידה סופית מארגון אייקיקאי והקמת ארגון נפרד בשם איוואמה שינשין אייקי שורן קאי. מבחינה טכנית כולל זרם זה דגש על הקשר בין תנועת גוף, בּוֹקֶן (חרב עץ) וג`וֹ (מוט עץ) וישנו דגש רב על אימון עם כלי נשק אלו. סגנון אייקידו זה משקף את האייקידו של או-סנסי כפי שלומד בסביבות השנים 1946-1955 ומכיל טכניקות נוספות על אלו המתורגלות כיום באייקיקאי הומבו דוג`ו.

טֵנְדוֹ-ריו אייקידו (טנדוקאן) - 天道館
נוסד ע"י קֶנְגִ`י שִימִיזוּ ב1972. שימיזו היה אחד מהתלמידים הצעירים והאחרונים של אואשיבה וטנדו-ריו אייקידו משקף את השלב האחרון בפיתוח האייקידו של אואשיבה.  טנדו-ריו מאופיין בתנועות ארוכות וברורות וזרימה הרמונית וטבעית. זהו סגנון מאוד שליו ורגוע.  העקרון החשוב ביותר הוא לא לפגוע בבן הזוג, תוך הדגשת הרעיון שהאוקה והנאגה אינם אויבים, אלא מתרגלים יחד את התנועות והטכניקות -  לכן על המגע להיות תוך כבוד והתחשבות. 

אייקי מַאנסֵיידוֹ (מאנסייקאן אייקידו) -合気万生道
מאנסייקאן היה שמו של הדוג`ו שהוקם ב1954 על ידי קַאנְשוּ סוּנַאדוֹמָארִי סנסיי, תלמידו של או-סנסיי. ב-1969, לאחר מותו של או-סנסיי, פרש סונאדומארי סנסיי מאייקיקאי וגיבש את הדוג`ואים תחתיו כארגון עצמאי תחת השם "מאנסייקאן אייקידו". בשנת 1999 שונה השם ל"אייקי מאנסיידו".

קוֹרִינְדוֹ אייקידו - 光輪洞
סגנון אייקידו שנוסד ע“י מינוֹרוּ הִירָאי. זוהי למעשה שיטה נפרדת מהאייקידו של מוריהיי אואשיבה ומבוססת על שיטות מקור שונות. קורינדו אייקידו מאופיין ע“י תנועת מותן מתוחכמת המאפשרת שילוב של עבודה רכה ותנועה מינימליסטית. קורינדו אייקידו כולל שימוש בכלי נשק שונים הקיימים בג`ו-ג`וטסו היפני המסורתי.

יוסֵיקאן אייקידו - 養正館合気道
פירוש השם "יוסֵיקאן" הוא "המקום בו נלמדת האמת". זוהי אמנות לחימה שפותחה על ידי מינוֹרוּ מוֹצִ`יזוּקי המשלבת אלמנטים של אייקי-בודו של אואשיבה שלפני המלחמה, קרטה, ג`וג`יטסו קנג`יטסו וקוֹבּוּדוֹ. יוסיקאן אייקידו שומר על הלוחמתיות של אייקיג`וג`יטסו ואייקיבודו שלומדו על ידי אואשיבה לפני מלחה"ע
II. פוטנציאל ההגנה העצמית הוגבר על ידי הוספת אגרופים, בעיטות, חניקות והטלות-הקרבה לרפרטואר של יוסיקאן אייקידו. הוספת גורמים אלו מאפשרת גם התמודדות עם התקפות אמיתיות ומציאותיות יותר. יש דגש על התאמת הטכניקות לכל אדם לפי יכולתו ולא בהכרח ביצוען כפי שביצע מוריהיי אואשיבה או מורים אחרים אחריו.

שִינְוָוה טָאידוֹ / שִינְאֵי טָאידוֹ - 心和体道
אומנות לחימה שנוסדה ע"י נוֹרִיאָקי אִינוֹוֶה, אחיינו של מוריהיי אואשיבה. אינווה התאמן יחד עם אואשיבה עוד בדאיטו-ריו אייקי-ג`וג`יטסו ובמהלך פיתוח הטכניקות החדשות. כאשר אואשיבה שינה את שם השיטה לאייקידו, המשיך אינווה ללמדה תחת השם אייקי-בודו ולאחר מכן שינה אותו לשינווה טאידו. שינווה טאידו דומה ליושניקאן אייקידו, משום שגם היא משקפת את התקופה המוקדמת של אייקי-בודו שלפני מלחה"ע
II. הטכניקות מתאפיינות בכך שלהבדיל מאייקידו, לעולם אין היפוך של כיוון ההתקפה, אין תנועות מעגליות שלמות, אלא רבע סיבוב או חצי סיבוב ככל הניתן,  אין כמעט הובלה של התוקף עד הקרקע וריתוקים, אלא ככל הניתן מאפשרים לתוקף ליפול בחופשיות במהלך האימון. באייקידו יש לעיתים שימוש במכות ואגרופים, בשינווה טאידו אין שימוש במכות כלל.

נִיהוֹן גוֹשִין אייקידו  -   日本護身合気道
אומנות לחימה שנוסדה על ידי שוֹדוֹ מוֹריטָה ב1946. מוריטה ששילב אלמנטים ועקרונות מדאיטו-ריו אייקי-ג`וג`יטסו יחד עם ג`ודו, קובודו, קרטה ואומנויות נוספות על מנת ליצור שיטה חדשה ויעילה. ניהון גושין אייקידו שם דגש על תנועה וזרימה, אך שונה מבחינה פילוסופית מהאייקידו של אואשיבה בכך שהדגש העיקרי הוא הגנה עצמית ויעילות.

קינומיצ`י - 気の道
פירוש השם הוא "דרך הקי". זוהי אומנות תנועה שפותחה ע"י מַסָאמִיצִ`י נוֹרו (דאן 6 באייקיקאי)ֹ בשנות ה70 בצרפת.  הוא החל להתאמן באייקיקאי הומבו דוג`ו ב1955 ועזב לצרפת ב1961.  בקינומיצ`י מבוצעות תנועות דמויות אייקידו באופן איטי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה