יום שני, 4 במאי 2020

כְּתַב עֵת - עֵת אָייקִידוֹ


כְּתַב עֵת - עֵת אָייקִידוֹ
מאמרים ורשומות, ראיונות והגיגים
אודות האייקידו בשפה העברית


מאמרים 

    אייקידו ויהדות | הרב ד״ר יצחק ליפשיץ סנסיי

    סיפור קצר - אייקידו ושיכור ברכבת | טרי דובסון סנסיי

    מכתב למתחילים | קן קוטייה סנסיי דאן 7

    מהו מדריך? | נובויושי טאמורה שיהאן דאן 8

    משולש עיגול ומרובע | טרי דובסון סנסיי

    מהות האמנות | יוסי מגל סנסיי

    אייקידו, סוסים ועוד | נתי הרפז



ראיונות

     קוֹקיוּ ריוֹקוּ (עצמת הנשימה) | פוּגִ`יטָה מַאסָאטַאקֶה סנסיי דאן 8

     משולש עיגול ומרובע באייקידו | קָנֶצוּקָה מִינוֹרוּ סנסיי דאן 7

     קנשו פורויה סנסיי דאן 6 וכומר זן

שימושון

    מילון האייקידו השלם | בעריכת זאב ארליך

חזרה לדף הבית

יום ראשון, 3 במאי 2020

אייקידו ויהדות - מאת הרב ד״ר יצחק ליפשיץ סנסיי



אייקידו ויהדות
מאת יצחק ליפשיץ
©כל הזכויות שמורות

הרב יצחק ליפשיץ הוא ד"ר לתיאולוגיה, ראש ישיבה, וכן מורה לאייקידו (אייקיקאי).
המאמר נכתב במסגרת קורס מדריכי אייקידו - יוני 2007


מנהגי היהדות ומנהגי האייקידו
האימונים באייקידו מעמידים בפני המתאמן הדתי מספר בעיות שזר לא יבינם. מטרת מאמר זה היא כפולה - לסייע בידי המתאמן הדתי להתמודד עם אותן בעיות מחד, ולהציג בפני המורה שאינו שומר מצוות את אותן בעיות על מנת שיתייחס בהבנה רבה יותר לבעיות תלמידיו הדתיים. הבעיות הן משני סוגים - בעיות פרקטיות הנובעות מפעולות טקסיות באימון, או מאימון שבו מתאמנים נשים וגברים יחדיו, ובעיות הנובעות משאלות אמורפיות יותר - ההגות שעומדת בבסיס האייקידו ומעמד הגות זו. אתייחס לשני הסוגים בנפרד ובפרוטרוט, אולם תחילה הערה כללית. מרבית הרגישויות של המתאמנים הדתיים נובעות מן ההנחה שאייקידו היא אמנות לחימה שיש בה שורשים פגאניים ולייתר דיוק זיקת מייסדה אואשיבה מוריהי או-סנסאי לדת השינטו ובמיוחד לכת האומוטו קיו. אולם, מייסד האייקידו או-סנסאי, הצהיר פעמים מספר שלאייקידו אין זיקה דתית ומהותה היא אוניברסלית.




קידה
בהלכה קיימת רגישות רבה ומספר איסורים הכרוכים בקידה. קידה נתפסת כמחווה דתית והיא אסורה אף כאשר היא מיועדת לאל, אלא אם כן היא אינה נעשית על רצפת אבנים. החשש היה מקידה אל האבן עצמה. בחלק מן הקהילות האשכנזיות נעשית קידה בבתי כנסת, בימים נוראים. בקהילות אחרות אף בימים אלה לא נעשית קידה. אנשים דתיים רבים סבורים לפיכך שכל קידה אסורה, אולם זו טעות. המחווה של השתחוויה או קידה היוו אורח שכיח בעולם העתיק ויהודים לא נמנעו ממנו. התלמוד, למשל מבחין בין השתחוויה לאלילים האסורה כמובן, ובין השתחוויה לאדם שהיא מותרת, אלא אם כן מדובר באדם שמייחסים לו קדושה פגאנית: "`לא תשתחוה להם`, להם אי אתה משתחוה, אבל אתה משתחוה לאדם כמותך. יכול אפילו נעבד כהמן – תלמוד לומר `ולא תעבדם`" (סנהדרין סא ע"ב). פסיקה הלכתית של גדול הפוסקים באשכנז במאה הט"ו, נשענה על מקור זה והתירה להשתחוות בפני כמרים נוצריים:

אמנם מצאתי ממש כנדון זה העתקה תשובת מהר"ר יצחק מאופנהיים וז"ל: "על אודות הכומרים שיש להם צלם קבוע לפניהם בבגדיהם אם מותר לקום בפניהם ולהסיר הכובע? נראה לי שמותר להשתחות להם ולקום מפניהם ולהסיר הכובע נגדיהם, מאחר שאין עושין עצמן עבודה זרה ואינם נעבדים אלא מפני גדולתן שהם שרים".

השתחוויה(1) נתפסה כמחווה של כבוד לאדם ולא כמעשה של פולחן ולפיכך הותרה. הקידה למורה או לחבר באימוני אייקידו, אם כן, שהיא קידה שאין לה כל משמעות דתית פולחנית אינה אסורה. היא מחווה של כבוד למורה בלבד ולפיכך היא מותרת. גם הקידה לשומן או לאו סנסאי – אואשיבה, אינה מחווה דתית וכל משמעותה היא מחווה של כבוד בלבד ולפיכך היא אינה אסורה.


bowing image from shitoryu site


מחיאת כפיים טקסית
בטקסים של שינטו מקובל ביפן למחוא כפיים, כאשר כף יד שמאל עולה מעט מעל כף ימין. מתבצעות שתי מחיאות קצובות המיועדות להודיע לאלים על נוכחות אדם במקום. זו מחווה של כבוד לאלים ומשמעותה פולחנית במפורש. מחווה זו, למרות שאין לה מקור בתלמוד, היא אסורה. ההלכה אינה מגדירה את המעשים הפולחניים האסורים, והם תלויים לחלוטין בנוהג הפגאני המקובל, יהא אשר יהא. כך, למשל, הגדיר הרמב"ם את איסור עבודה זרה: "עבודות הרבה קבעו עובדי כוכבים לכל צלם וצלם ולכל צורה וצורה ועבודת זה אינה כעבודת זה כגון פעור שעבודתו שפוער אדם עצמו לו ומרקוליס שעבודתו שיזרוק לו אבנים או יסקל מלפניו אבנים והרבה עבודות כגון אלו תקנו לשאר צלמים, לפיכך הפוער עצמו למרקוליס או שזרק אבן לפעור פטור עד שיעבוד אותו דרך עבודתו שנאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני" (רמב"ם, הלכות עבודת כוכבים, פרק ג, הלכה ב).





אימון מעורב
בהלכה יש רגישות גבוהה לכללי צניעות בין גברים ונשים. חלק מן ההלכות הכרוכות בהלכות צניעות אוסרות מגע גופני כלשהו. תפיסת ההלכה כפשוטה אינו מאפשר אימון מעורב. למרות זאת אני מבקש להציע פתרון למתאמן החפץ להתאמן בקבוצה מעורבת, חרף הלכה זו.

המקור להלכה האוסרת קשר גופני עם המין האחר הוא הפסוק בתורה המבטא את היחס האסור במלים "לא תקרב" שהובן כדבר מה נוסף מעבר לקיום יחסי מין מלאים. אולם לא כל יחס לזולת יכול להיכלל במלים "לא תקרב". רק קרבה כזו שטעונה במשמעות מינית היא זו שנאסרה. יחסים שבין רופא ולקוחה אינם אסורים משום שמשמעותם אינה מינית. בדומה לכך הותרה חשיפה גופנית של רוחצות בבריכה לעיני מציל, משום שהוא פועל אז כאיש מקצוע. (2) זו גם הסיבה שאנשים דתיים רבים אינם נמנעים מלחיצת יד בין המינים. האיסור הוא נגיעה של חיבה בלבד, כלומר נגיעה בעלת קונטציה מינית, ולא נגיעות מסוג אחר. אלא שלהבדיל מן המקרים הקודמים, יש, לדעתי, להתייחס בהבנה למתאמן שנמנע מאימון מעורב. פוסקים רבים מורים על קודים מחמירים של צניעות ואלה אינם רואים בעין יפה אימון משותף שבחלקו מחייב מגע גופני שאינו מקובל בחברה הדתית.



צילום: אפרת שדה (צולם בסמינר של מאסאטאקה דוג׳ו שהתקיים בפלמחים)


עניין של השקפה
אייקידו איננה אמנות לחימה העומדת בזיקה ישירה לכת האומוטו קיו, כאמור, ואינה מוגדרת באופן מוצהר ככזו בעלת משמעות דתית. ברם אין ספק שלאייקידו מסר רוחני. האם מסר זה עומד בסתירה לערכי הדת היהודית ולאמונתה? ובכן, תחילה על ערכי מוסר. באייקידו משתדלים לשמור על אתיקט יפני שמשוקעים בו ערכי כבוד רבים. ערכים אלה, לא רק שאין בהם סתירה לערכי היהדות אלא שהם עולים בקנה אחד איתה. המתאמן באייקידו יוצא נשכר מן הערכים הרבים – כבוד לזולת, כבוד למורה וכבוד למקום. באייקידו לומדים גם להיות סבלן, למדים שליטה עצמית וויתור, ענווה וצניעות. כל אלה רק מיטיבים עם המתאמן מן הבחינה היהודית. אולם יש הטוענים שאמנות האייקידו מושפעת מהשקפה של זן, של עולם חסר מטרה השואף לרוגע והרמוניה. שלא כמו ביהדות, אין באייקידו מטרה של התקדמות בלתי פוסקת אל האל, אלא מטרה להגיע אל האין, או אף אל המוות. לדעתי, אף אם מטרות אלה חלפו בראשו של או סנסאי, אואשיבה מוריהי, מטרות אלה אינן מושגות אלא אם כן המתאמן מודע אליהן ושואף אליהן. המתאמן יכול להתאמן באייקידו תוך שאיפה להגיע למטרות יהודיות. ניתן לציין כדוגמא את דברי הרמב"ם:


המעשים מתחלקים לארבע קבוצות בהתאם להתבוננות בתכליותיהם: מעשה שווא או מעשה משחק או מעשה לבטלה או מעשה טוב ויפה... מעשה משחק הוא מעשה שמתכוונים בו למטרה שפלה, כלומר, שמתכוונים בו לדבר לא הכרחי ולא מביא לתועלת רבה, כמי שרוקד לא לשם התעמלות... למעשה זה קוראים בלי ספק "משחק". זה שונה בהתאם למטרותיהם של העושים ושלמותם. כי יש דברים רבים שהם הכרחיים, או מועילים מאוד בעיני אנשים, ואינם נחוצים כלל בעיני אחרים, כגון ההתעמלות למיניה השונים, שהיא הכרחית להתמדת הבריאות כראוי בעיני מי שיודע את מלאכת הרפואה, וכגון הכתיבה שהיא רבת תועלת בעיני אנשי החוכמה. לכן מי שעושה מעשי התעמלות שבהם הוא מבקש בריאות, כגון משחק בכדור, היאבקות, איגרוף ועצירת הנשימה, או מעשים שבהם הוא מבקש את הכתיבה כגון חידוד הקולמוסים והכנת הנייר, (מעשהו) יהיה בעיני אנשים בורים מעשה משחק, ובעיני החכמים אינו משחק. (3) לדברי הרמב"ם, האדם הוא המעניק את המשמעות לפעולותיו ולמעשיו. הרמב"ם תפס את מעשי ההאבקות כסוג של התעמלות שהחכם נוקט אותה למטרות בריאותיות, וככאלה, להאבקות משמעות חיובית. אין ספק שמי שמתאמן באייקידו למטרות חיוביות, המטרות הללו הן שמעצבות את פעולותיו והן שמעניקות להן את הערך המתבקש.


[1] רבי ישראל איסרלין, תרומת הדשן, סימן קצז. כן ראה שו"ת מהר"ם אלשקר סימן עו: "לא אסרו אלא המשתחוה לע"ז עצמה אבל המשתחוה לעובד ע"ז אינו אסור".

[2] הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, אבן העזר ח"ד סימן סב.

[3] רבי משה בן מימון, מורה נבוכים, חלק ג פרק כה, תרגם מיכאל שורץ, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב, תשס"ג, עמ` 508.






יום שלישי, 14 באפריל 2020

מילון אייקידו


מילון האייקידו השלם
עורך: זאב ארליך
כל הזכויות שמורות 2020
© 

אָגַאצוּ                      
ניצחון על עצמך.
אוּאֶשִיבָּה מוֹרִיהֶי         
ממציא ומפתח האייקידו (1883 - 1969).
אוּאֶשִיבָּה מוֹרִיטֶרוּ     
נכדו של מוריהי אואשיבה. ראש אגודת האייקידו כיום.
אוּאֶשִיבָּה קִישוֹמָארוּ  
בנו של מוריהי אואשיבה אשר המשיך את דרכו. הלך לעולמו בשנת 1999.
אוֹבִּי                         
חגורה / אבנט.
אָווָאסֶה  合わせ
התאמה, לדוגמה, התאמת צבעים, התאמת טעמים, חיבור נכון בין דברים.
אוֹמוֹטֶה                   
חזית.
אוֹמוֹטוֹ-קְיוֹ                
דת השייכת לקטגוריית הדתות החדשות של יפן. מושפעת בעיקר משינטו ומאמונות יפניות מסורתיות. מוריהיי אואשיבה יישם חלק מהיסודות של אומוטוקיו באייקידו, אך הבהיר שאין צורך להיות מאמין בדת זו על מנת לתרגל אייקידו אמיתי.
אוֹנֶגָאִי שִימָס              
נהוג לומר אונגאי שימס בתחילת אימון. משמעות המילה היא  : אני מבקש. המשמעות היא : אני מזמינך להתאמן.  בשפה היפנית נהוג לומר אונגאי שימס כאשר מבקשים דבר מה בנימוס.
אוֹסָאֶה ווָאזָה             
ריתוק.
אוֹ-סֶנְסֶיי                                 
המורה הגדול. כינוי למוריהי אואשיבה.
אוּצִ`י                          
פְּנִים / פנימי
אוּצִ`י-דֶשִי                  
תלמיד החי בדוג`ו ומקדיש עצמו לאימונים ולאחזקת  הדוג`ו.
אוּקֶה                          
בן הזוג לאימון אשר עליו מבוצעת הטכניקה. "התוקף". המשמעות המילולית של המילה אוקה היא "זה שמקבל".
אוּקֶמִי                         
הגוף עליו מבוצעת הטכניקה ההתקפה או התרגיל. היכולת והמיומנות להגיב לטכניקות המבוצעות עליך, להתגלגל או ליפול בבטחה לכל כיוון ובכל מצב.
אוּרָה                            מאחור / אחורי.
אוּשִירוֹ-ווָאזָה            .
תרגילים בהם התוקף נמצא מאחור
אָטֶמִי                          
מכה. מכה המיועדת לפגיעה, הסחת דעת, או הוצאה משיווי משקל. אטמי מאפשר לנו ליצור "חלון" בעמדתו ובהגנתו של אוקה.
אָי אוּצִ`י                      
מצב בו מסתיים קרב במות שני הלוחמים. אמנויות הלחימה של יפן היו אמנויותיו של הסמוראי. סמוראי נדרש לצאת לקרב כאשר המחשבה על סיום קרב באי אוצ`י לפחות  - כך שיהיה מוכן נפשית להקריב את חייו. גישה זו אפשרה ללוחם לפרוץ אל תוך ההתקפה של העומד לפניו. באייקידו - איקיו מבוצע תוך כניסה אל טווח ההתקפה של אוּקֶה על מנת שהטכניקה תפעל.
אָי הָנְמִי                       
עמידת מוצא בה אוּקֶה וטוֹרִי עומדים עם אותה הרגל לפנים.
אָי נוּקֶה                       
מצב בו התמודדות מסתיימת ללא נפגעים - אידיאלי באייקידו.
אָייקִידוֹ                        合氣道
אָיי -  התאמה / הרמוניה
קִי – רצון / כוונה / אנרגיה
דוֹ - דרך

אָיי ביפנית מוכר גם כאָוָואסֶה, ומשמעותו היא התאמה.

קִי מופיע בשפה היפנית במגוון שילובי מילים ובכולם משמעותו היא אנרגיה, אווירה, תחושה. לדוגמה: טֶן = שמיים. טֶנְקִי משמעותו מזג אויר.

דוֹ - דרך, מגיע מדתות וזרמי פילוסופיה של המזרח, ובהקשר של אמנויות לחימה, משמעותו היא לא רק דרך כמסלול לימודים, אלא דרך להתפתחות ולהארה רוחנית.

אָייקִידוֹקָה                   
אייקידואיסט/ית - אדם העוסק באייקידו.
אָיקִיקָאִי                                  
אירגון האייקידו העולמי - נוסד על ידי מוריהי אואשיבה.
אִירִימִי                        
כניסה עם הגוף. אחת הדרכים באייקידו להתקרב אל אוקה בצורה כזו שלא תאפשר לו לסיים את ההתקפה בהצלחה.
אָשִי סָבַּאקִי                 
עבודת רגליים - שימוש נכון ברגליים, להתחמקות, ספיגת כוחו של אוקה וביצוע טכניקה ביציבות וביעילות.
בּוּדוֹ                            
דרכו של הלוחם:  "בו"- לחימה  ;    "דו"-דרך.
בּוֹקוּטוֹ                        
חרב מעץ ; בוקן.
בּוֹדְהִידְהַרְמָה              
על פי האגדה היה נזיר אשר הגיע לסין מהודו במאה החמישית לספירה, והיה לאבי הזֶן בודהיזם.  על פי אגדה נוספת, פיתח בודהידהרמה שיטת אימון גופני אשר התבססה על ריקודים הודיים עתיקים. שיטה זו עזרה לתלמידיו להתגבר על המאמצים הנפשיים העצומים במדיטציה. יש הטוענים ששיטת אימון זו היתה המקור לאמנויות הלחימה הסיניות.
בּוֹקֶן                            
חרב מעץ. תנועות וטכניקות רבות באייקידו נולדו מאמנות הלחימה בחרב. הבּוֹקֶן משמשת להבנת הקשר שבין תרגילים נגד לוחם עם חרב לבין תרגילים נגד לוחם ללא חרב. הבּוֹקֶן משמשת גם בתרגילים נגד חרב.
בּוּשִידוֹ                       
הכללים והאידיאלים על פיהם היה חייב כל סמוראי לחיות. מערכת חוקים אשר הקיפה כמעט כל תחום בחייו של הלוחם והנחו אותו לחיים אציליים של נאמנות עד מוות ואומץ. אין כל קשר בין המילה בושידו לבין מופעי קרבות הראווה הנערכים כיום תחת אותו שם.
גֶדָאן                           
עמידת מוצא בה החרב או הידיים נמצאות נמוך ממרכז הגוף.
ג`וֹ                               
מקל ישר המשמש לאימונים. אחד מכלי הנשק המשמשים אותנו באימון אייקידו.
ג`וֹדָאן                        
עמידת מוצא בה הידיים או החרב מעל הראש.
גִי                                
חליפת האימונים המשמשת באייקידו.
גְיָאקוּ הָנְמִי                 
עמידת מוצא בה עומדים טורי ואוקה עם רגל נגדית לפנים (לדוגמא : אוקה עם רגל ימין לפנים וטורי עם רגל שמאל).
גִ`יוּ ווָאזָה                   
טכניקה חופשית. אימון בו ניתן לבצע כל טכניקה העולה על דעתך.
גִ`ינְגָ`ה                        
מקדש שִינְטוֹ. באִיוָואמָה אשר במחוז אִיבָּרַאקִי שביפן ישנו מקדש אָיִקִי (אָיִקִיגִ`ינְגָ`ה).
דָאן                             
דרגה של חגורה שחורה. הדאן הגבוה ביותר אשר ניתן להגיע אליו כיום הוא דאן 8. מספר קטן של מורים בכירים קיבלו דרגת דאן 10 ממייסד האייקידו. דרגות של חגורה לבנה נקראות קיוּ.
דוֹ                               
דרך להתפתחות. הסימן היפני עבור דו, זהה לסימן הסיני עבור טָאוֹ (טאואיזם).משמעות הסימן דו באייקידו היא דרך להשגת הארה או שיפור עצמי על ידי אימונים.
דוֹג`וֹ                           
אולם האימונים.
"דו" - דרך ;  "ג`ו" - מקום. היכל הדרך או היכל ההארה. המקום בו אנו מתאמנים באייקידו או באמנות לחימה מסורתית אחרת. בכניסה וביציאה מהדוג`ו, נהוג לקוד קידה לכיוון המקדש (קמיזה) או אל עבר מרכז הדוג`ו.
דוֹג`וֹ צ`וֹ                                 
ראש הדוג`ו. המורה הראשי.
דוֹגִי                           
  חליפת האימונים (ראה גִי)
דוֹמוֹ אָרִיגָטוֹ גוֹזָיִמָשִיטָה        
ביפנית - תודה רבה. נהוג לומר בעת קידה אל המורה ואל הפרטנרים לאימון בסיום האימון.
…דוֹרִי / טוֹרִי                                  
תפיסה או לקיחה.
דוֹשוּ                           
העומד בראשו של ארגון האייקידו הבין לאומי - International Aikido Foundation . ; התפקיד הבכיר ביותר באגודת האייקידו העולמית.
הָאסוֹ נוֹ קָמַאֶה            
עמידת מוצא בה הידיים אוחזות בחרב לצד הראש. המרפקים יוצרים שני קוים אלכסוניים המזכירים את הספרה שמונה כפי שהיא נכתבת ביפנית.
הַאפּוֹ                          
שמונה כיוונים.היכולת לנוע מיידית לכל אחד משמונת הכיוונים או להתמודד עם תוקף המגיע מאחד משמונת הכיוונים הללו.
הוֹמְבּוּ דוֹג`וֹ                
הדוג`ו המרכזי של ארגון אייקידו. (טוקיו - יפן)
הָזוּ                              
חלקה הפנימי של כף היד בקטע אשר בין קצה האצבע המורה לבין קצה האגודל נקרא "הָזוּ". מקור השם הוא באמנות הקשת. חלקו האחורי של החץ אשר נתפס על המיתר קרוי  "יָה-הָזו" ּ השימוש בחלקה הפנימי של כף היד מאפשר לרכז את הכוח בעת הובלת התוקף, ולשלוט בו ביעילות.
הִידָארִי                                   
שמאל.
הָנְמִי                           
עמידת מוצא בסיסית באייקידו.
הָנְמִי הָאן דָאצִ`י         
מצב בו אוקה (התוקף) עומד וטורי (זה שמבצע את הטכניקה) יושב.
הֶנְקָה ווָאזָה                
מעבר מטכניקה אחת לאחרת ללא סיום הראשונה דוגמא: התחלת תרגיל באיקיו וסיום באירימי נגה.
הָקַאמָה                       
מכנסי אימונים לחגורות שחורות הנראים כמו חצאית רחבה. במקומות רבים, נשים רשאיות ללבוש הקאמה בכל דרגה. ההקמה היא פריט לבוש מסורתי יפני.
הָרַה                            
מרכז המסה. ממוקמת כשלוש אצבעות מתחת לטבור. על פי המסורת במזרח הרחוק, הנפש ממוקמת בהרה, והיא גם המקור של קי. שאיפתך צריכה להיות שכל טכניקה באייקידו תתבצע על ידי או דרך ההרה. על פי מחקרים אשר נערכו לאחרונה בקנדה על ידי הפרופסור ריצ`ארד ששנר, מערכת העיכול שלנו מלאה בעצבים המקושרים בניהם באופן כמעט זהה לדרך שבה העצבים מקושרים במוח. ישנם גם כימיקלים במעיים הקיימים גם במוח ומעגליות בהעברתם מאפשרת לנו ליצור, ללמוד ולזכור רגשות ודחפים דרך הבטן. אמנויות רבות בהודו ובארצות אחרות במזרח הרחוק משפיעות על המוקד הרגשי המצוי בבטן.
זֶן                                
אחד הזרמים הבודהיסטיים הדוגל בעיקר במדיטציה לשם התפתחות והארה רוחנית.
זָאנְשִין                          
התודעה הנשארת. העקרון לפיו אני נשארים דרוכים לאחר שביצענו טכניקה.מוכנות להתקפה נוספת או להתקפה מכיוון אחר
טָאִי נוֹ הֶנְקוֹ                
תרגיל התמזגות עם תנועת התוקף תוך הפניית הגוף ב 180 מעלות.
טָאִי-ג`וּצוּ                   
"טאי" - גוף   ;   "ג`וצו" - מיומנות. לחימה בידיים ריקות.
טָאִי-סָבָּאקִי                 
תנועת הגוף. (לרוב לשם התחמקות מפגיעה)
 טָאצִ`י                        
  למילה טאצ`י שני פרושים  :1. סוג של קטנה (חרב סמוראי)  2. עמידה (סימן יפני אחר).

טָאצִ`י-ווָאזָה              
טכניקות המבוצעות בעמידה.

טֶה  גָטַאנָה                 
יד-חרב. היד בצורת קָטַאנָה (חרב סמוראי). לא ישרה לחלוטין ועם אצבעות פשוטות לפנים.
…טוֹרִי / דוֹרי                               
תפיסת… או לקיחה.
טוֹרִי                            
בן הזוג לאימונים אשר תפקידו לבצע את הטכניקה ולבסוף להטיל או לרתק את התוקף.
טָטַאמִי                        
בחדר יפני מסורתי, מכסים את ריצפת העץ, לוחות מלבניים העשויים קש אורז מהודק היטב. מידת הטטאמי היא קבועה ומשמשת להערכת גודלו של חדר. כיום נהוג להתאמן על גבי מזרנים מיוחדים או טטאמי מיוחד המיועד לאימונים (לרוב עשוי חומרים פלסטיים). בעבר ובמספר מקומות גם כיום, נהוג להתאמן מעל גבי טטאמי מצופה בבד חזק.
טָנְטוֹ                           
פגיון יפני.
טָנִינְסוּ-גָאקֶה              
אימון נגד מספר רב של תוקפים.
טֶנְקָאן                           
סיבוב הגוף - לרוב ב180 מעלות.
טָקֶמוּסוּ אָיקִי              
היווצרות אין-סוף תרגילי אמנות הלחימה אָייקִידו. עם רכישת שליטה ומיומנות גבוהה בתרגילים הבסיסיים של אייקידו, ניתן ליצור תרגילים חדשים תוך שימוש בעקרון המאגד את האייקידו.
יוּדָאן-שָה                   
בעל/ת חגורה שחורה.
יוֹקוֹ                          
 
צד.
יוֹקוֹמֶן                         
התקפה אל צד הראש.
יוֹקוֹמֶן אוּצִ`י               
מכה עם היד בדומה להתקפת חרב אל כיוון צד הראש, הרקה או הצוואר.
מָאֶה                            
לפנים. קדימה.
מָה-אָי                         
המרחק הבטוח בינך לבין תוקף. 
מוּדָאן-שָה                  
מתאמן ללא דרגת דאן - פני חגורה שחורה.
…מוֹצִ`י                                  
תפיסה…  לרוב תפיסת יד.
מוּסוּבִּי                        
קשר / איחוד. קשר (כמו קשר אשר קושרים בחבל). כל תרגיל הוא קשר אחר. בביצוע כל תרגיל יש לנסות ולשמור לבל ינתק הקשר בין האנרגיה של אוקה ושל טורי.

החיבור בין התוקף והמתגונן, חיבור גוף ונפש, חיבור עם הטבע / יקום.
מוֹקוּסוֹ                        
מדיטציה קצרה לפני תחילת אימון לשם מעבר ממצב תודעה רגיל למצב מדיטטיבי.
מוּשִין                         
"מוּ" - אֶין ;  "שין" - לב / נפש / רוח.    מצב בו אין מחשבות או התערבות של התודעה ביצירה. הגוף פועל מעצמו במושין והיצירה האמיתית מתרחשת מעצמה.
מִיגִי                             
ימין.
מִיסוֹגִי                         
טיהור הגוף והנפש על ידי אימון רוחני. על פי מוריהי אואשיבה, כל תרגיל באייקידו הוא תרגיל מיסוגי אשר נועד לטהר את הנפש מתכונותיה הרעות.
מָסַקָאצוּ                        
הניצחון האמיתי.
מָסַקָאצוּ אָגַאצוּ              
הניצחון האמיתי הוא הניצחון על עצמך.
נָגֶה                             
הטלה או המטיל (גם טורי).
נָגַרֶה                           
זרימה ; היכולת לאי התנגדות, וניתוב הכוח של התוקף.
סָאטוֹרִי                                   
הארה רוחנית.
סוּבּוּרִי                        
תירגול תנועות הגנה, דקירה וחיתוך בחרב או ג`ו.
סוּוָארִי-ווָאזָה              
תרגילים הנעשים במצב של סייזה ושיקו.
סוֹטוֹ                           .
חוץ / חיצוני.
סוּטֶמִי                         
טכניקה בה עליך ליפול על מנת להטיל את אוקה.
סוּקָאשִי-ווָאזָה           
המצב האידיאלי אשר בו טורי מבצע תרגיל מבלי שניתנת לאוקה ההזדמנות להשלים את ההתקפה. 
סוּקִי  (סְקִימָה/מָה)     
פתח בהגנה של התוקף. הכוונה כאן היא לחלון פיזי או פסיכולוגי אשר מאפשר לך לפעול בבטחה ולבצע תרגיל. מרווח הזמן הוא כה קצר עד כי רק במצב של מוּ-שִין אפשר יהיה לפעול ביעילות.
סֶיזָה                            
הישיבה הרשמית ביפן. ישיבה זקופה על הברכיים והעקבים, כאשר גב כף הרגל צמוד לארץ.
סֶמְפָּאִי                         
מתאמן וותיק יותר ממך.
סֶנְסֶי                            
מורה.
סָצוּ-נִין-טוֹ                 
החרב הנוטלת חיים. מונח בודהיסטי מאמנות הלחימה בחרב. המשמעות היא לא רק שלילית כי אם גם חיובית: סצו נין טו יכולה להרוג את הרע שבנפשך.
פוּדוֹשִין                                 
הנפש אשר לא ניתן להזיזה.
פוּקוּשִידוֹאִין              
מדריך זוטר / עוזר למורה.
פוּרִי קָבּוּרִי                  
תנועה הדומה להנפת חרב (באיקיו, אירימי ושיהו-נגה לדוגמה).
צ`וּדָאן                        
עמידת מוצא עם ידיים או חרב מול מרכז הגוף.
צ`וֹקוּסֶן                                
 
כניסה בקו ישר לפנים  (גם צ`וֹקוּסֶן-אִירִימִי).
צוּקִי  (צְקי)                  
התקפה ישירה אל מרכז הגוף, חזה, צוואר, פנים, בטן. לדוגמא: דקירה; אגרוף.
צ`וּשִין                        
מרכז. המרכז של תנועה מעגלית.
קָאִיטֶן                         
סיבוב.
קָאִיסוֹ                         
מייסד (מייסד האייקידו מוריהי אואשיבה).
קָאצוּ גִ`ינְקֶן                
החרב המעניקה חיים. מונח בודהיסטי מאמנות הלחימה בחרב.
קָאֶשִי ווָאזָה                
טכניקה נגד טכניקה. בציוע טכניקה כנגד הטכניקה שבן הזוג שלנו מנסה לבצע. לרוב אימון למתקדמים ביותר. אימון בקאשי וואזה מלמד אותנו לחוש את בן הזוג  שלנו ולשנות את כיוון תנועותיו. מיומנות בקאשי וואזה יכולה לשפר באפן משמעותי את האייקידו שלך.
קוּ                               
ריק. נפש ריקה וצלולה היא הדרך אל ההארה. באייקידו עלינו להגיע למיומנות כה גבוהה עד שבעת ביצוע תרגיל לא יהיו מעורבות בו כל מחשבות. דרגה כה גבוהה של מיומנות הופכת אותך לאמן אייקידו אשר מגיב לשינויים באפן אינטואיטיבי ומיידי.
קוֹהָאִי                         
מתאמן הנמוך בדרגה ממך. חניך.
קוּזוּשִי                        
הפרת האיזון ושיווי המשקל. מיקום ותזמון יאפשרו לך לבצע קוזושי אשר יוביל אותך לביצוע נכון של כל טכניקה.
קוֹטוֹדָמָה                    
מילים וצלילים המשפיעים על הנפש וכוחות מיסטיים. אואשיבה חקר רבות בתחום זה ואף השתמש בקוטודמה באייקידו.        
קוּמִיג`וֹ                                   
אימון בזוג עם ג`ו.
קוּמִיטָאצִ`י                  
אימון בזוג עם חרב או בוקן.
קוֹקוֹרוֹ                        
לב, נפש.
קוֹקְיוּ                          
(קוקיו ריוֹקוּ) כוח נשימה. מילולית: קו = נשיפה ; קיו = שאיפה. בכל האמנויות המסורתיות של יפן ובאייקידו, לנשימה תפקיד מרכזי בביצוע כל תרגיל ופעולה. בשיטות מדיטציה רבות, שליטה בנשימה עוזרת לנו לשלוט ברוח. קיימים תרגילים  בשם "קוקיו הו" - תרגול נשימה המשולבת בתנועה. תרגילים אלו מיועדים לעזור לנו לפתח את העוצמה שנותנת הנשימה.
קָטַאמֶה-ווָאזָה            
בריחים. הפעלת בריח המונע מאוקה לזוז.
קָטַה                            
למילה קטה מספר פירושים. שני הפירושים הבאים קשורים לאייקידו: 1. כתף.  2. סדרת תנועות קבועה מראש (סימן יפני אחר).
קָטַאנָה                        
חרב יפנית מסורתית כדוגמת אלו שהלוחמים היפנים (סמוראי) נהגו לשאת עימם.
קִי                                
נפש, רוח, אנרגיה, כוח החיים, כוונה.
קִיאָי                            
ריכוז אנרגיה. עקרון באמנויות לחימה לפיו אנו שואפים לרכז את כל האנרגיה בתנועה בודדת. קיאיי ניתן לבצע בשילוב של צעקה וגם בדומיה.
קִיהוֹן                          
יסודות. הטכניקות הבסיסיות של אייקידו אשר הבנתן
תאפשר לנו להבין תרגילים מתקדמים.
קיוּ                               
דרגה בחגורה לבנה.  מתאמן מתחיל בדרגה קיו 6. קיו 1 היא הדרגה האחרונה לפני החגורה השחורה.
קִי מוּסוּבִּי                   
חיבור של קי. תיאום בין הקי של בני הזוג בעת ביצוע טכניקה. קי מוסובי נכון יכול להיעשות אך ורק בנפש צלולה, מהירה וקשובה.
קֶיקוֹ                            
אימון – תירגול.
קֶיקוֹגִי                         
חליפת האימונים (ראה  גִי).
קָמַאֶה                         
עמידת מוצא. יש לשים דגש על מצב גופני נכון ועל במצב נפשי חיובי וחזק.
קָמִי                             
אלוהות, אל, רוח או כוח חי. על פי שינטו עולם הטבע מלא בקמי, אשר לעיתים מגיבים למעשיו של האדם.
קָמִיזָה                         
מקדש קטן המוצב לרוב על הקיר הקדמי בתוך הדוג`ו. בסמוך לו יש לרוב תמונה של מייסד האייקידו או קליגרפיה. נהוג לחוות קידה לכיוון הקמיזה בכניסה וביציאה מהדוג`ו.
קֶן                               
חרב.
קָנְסֶצוּ-ווָאזָה              
טכניקות על מפרקי הגוף.
רָאנְדוֹרִי                      
אימון חופשי בו אפשר לבצע כל תרגיל והתקפה נגד תוקף יחיד או מספר תוקפים.
רֶיגִי                             
אטיקט / כללי התנהגות ונהלים רשמיים. האופן בו יש להתנהג בדוג`ו ובזמן האימון.
שוּגְיוֹ                          
הקדשה עצמית מוחלטת לאמנות או לאימונים בודהיסטיים. השאיפה להגיע אל קצה גבול היכולת האישית  - פיזית ורוחנית - על מנת להגיע להארה רוחנית.
שוֹדָאן                        
דרגה ראשונה בחגורה השחורה.
שוֹמֶן                           
חזית. 
שִידוֹאִין                                  
מדריך.
שִיהָאן                        
מאסטר - מורה בדרגה גבוהה ( לעולם לא למטה מדאן שש).
שִינְטוֹ                         
דרך האלים. הדת היפנית.
שִיקוֹ                           
הליכת סמוראי. הליכה על הברכיים כפי שנהוג בתרגילים רבים באייקידו.
שִיקָקוּ                         
זווית מתה. משמעות ביטוי זה היא יצירת מצב בו מיקומך מקשה על אוקה להתקיפך, אך לך קל לשלוט בו.
דרגות באייקידו:
קיו 5                גוֹ-קיוּ         
קיו 4                יוֹן-קיו
קיו 3                סָאן-קיו                      
קיו 2                 נִי-קיו
קיו 1                 אִי-קיו
דאן1                שוֹדָאן - חגורה שחורה.
דאן 2               נִי-דָאן
דאן 3               סָאן דאן
דאן 4               יוֹ-דאן
דאן 5               גוֹ-דאן
דאן 6               רוֹקוּ-דאן
דאן 7               נָנַה דאן
דאן 8               הָאצִ`י דאן
דאן 9               קוּ-דאן
דאן 10             ג`וּ-דאן

ספירה ביפנית:

אחת                אִיצִ`י
שתיים              נִי
שלוש               סָאן
ארבע              שִי (יוֹן)
חמש               גוֹ
שש                 רוֹקוּ (מבוטא כ"R" ספרדית)
שבע               שִיצִ`י (נָנַה)
שמונה            הָאצִ`י
תשע               קיוּ (קוּ)
עשר               ג`וּ